אחריות

מייצגים

עבירות מס והלבנת הון של מייצגים


תוכן עניינים:

  1. הקדמה
  2. אחריות המייצג – אחריות ישירה
  3. אחריות המייצג – אחריות כמסייע
  4. אחריות המייצג לעבירות הלבנת הון
  5. גבולות אחריות המייצג
  6. הסתמכות על מיידע מייצג
  7. דינו של המייצג
  8. סיכום
  9. עורך דין מיסים מומחה

 

משרד שאול – רן ושות' מייצג ביסודיות ובדיסקרטיות רואי חשבון, עורכי דין, אנשי עסקים, אנשי ציבור, שרים, ראשי ערים, חברי כנסת, עובדי מדינה בפני רשויות המס בהליכים אזרחיים ופליליים.

בכולם, תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר ותוך מלחמה עיקשת על זכויות לקוחותיו.

במשרדנו עורכי דין בעלי 20 שנות ניסיון בתחום דיני המס – פלילי ואזרחי.

אנו דוגלים בליווי הלקוח באופן מוקפד, תוך הבנה היקפית של ההליך המשפטי – לרבות מתן דגש ותשומת לב להיבטים כלכליים ומיסויים, לצד חשיבה אסטרטגית לעניין ההשלכות הפליליות והאזרחיות של ההליך המשפטי בתחום דיני המס.

הקדמה

המייצג בדיני המס, רואה החשבון או יועץ המס – נמצא פעמים רבות בין הפטיש לסדן.

מחד, הוא חייב לייצג את הלקוח בנאמנות ובאחריות, ולדאוג לאינטרסים שלו ושלו בלבד; מאידך, חב המייצג גם חובות אמון כלפי רשויות המס, במובן שעליו להציג בפני רשויות המס אך ורק עובדות אמת.

מקום בו יודע המייצג שהעובדות והמצגים שהוא מציג כלפי רשויות המס אינם נכונים – הרי שהוא עובר עבירה פלילית.

בשנים האחרונות קיימת מגמה של החמרה כלפי עברייני מס ומלביני הון.

יחד עם מגמת החמרה זו, קיימת מדיניות של אכיפה מחמירה ומיצוי הדין גם עם המייצגים, מתוך הנחה שללא סיוע והכוונה מצד המייצגים, יהיה קשה לבצע את העבירות.

אחריות המייצג

אחריות ישירה

סעיף 224 לפקודת מס הכנסה מטיל אחריות ישירה על המייצג למסור עובדות נכונות בלבד לרשות המיסים.

כאשר המייצג, אשר סייע לנישום בהגשת דו"ח שנתי או כל מסמך אחר, או ייצג את הנישום בדיון בפני רשויות המס, מוסר עובדה או ידיעה שאינה נכונה, כאשר הוא יודע שאותה עובדה או ידיעה אינה נכונה – יראו אותו כאילו ביצע בעצמו את העבירות של הנישום.

יוצא, שכאשר המייצג חותם על הדו"ח השנתי של הנישום, והוא יודע שהדו"ח מכיל עובדות לא נכונות – כאילו הוא בעצמו הגיש דו"ח כוזב. ועוד, כאשר המייצג מוסר למפקח מס הכנסה דברים, בידיעה שהם אינם נכונים – כאילו עבר בעצמו עבירה של מסירת אמרה כוזבת למס הכנסה.

אחריות כמסייע

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, וכמוהו סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, קובעים שמי שמסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, בכוונה ובמזיד, עובר את העבירה.

מה שמיוחד הוא, שאם בדין הפלילי ה"רגיל" עונשו של המסייע לעבירה הוא עד מחצית מעונשו של העבריין העיקרי, בדיני המס עונשו של המסייע שווה לעונשו של העבריין עיקרי אשר נהנה מפירות העבירה.

הרציונל הוא להרתיע את המייצגים מלסייע לעברייני מס, בידיעה שעונשם עלול להיות חמור מאוד.

עבירות מס והלבנות הון של מייצגים

אחריות המייצג לעבירות הלבנת הון

מעבר לדיווחים השוטפים לרשויות המס, ישנה חשיבות רבה לעצות ולפעולות שמבצע המייצג עבור הלקוח, אשר עלולות לעיתים לעלות לכדי הלבנת הון.

פעמים רבות מגיע לקוח אל עורך-דינו, ומבקש ממנו לייצגו בעסקה לרכישת נכס, או בהקמת חברה.

בקשה זו טומנת בחובה אפשרות לכך שאותו לקוח מבקש להלבין כספים שהושגו בעבירה, על ידי רכישת נכס או באמצעות העברתם לחברה שמוקמת עבורו.

כך, ישנו הבדל מבחינת ביצוע עבירת הלבנת הון בין השאת עצה ללקוח לבין ביצוע פעולה עבורו.

בעוד השאת עצה בלבד אינה עולה כדי הלבנת הון, שכן אין מדובר בפעולה ברכוש אסור; עשיית פעולה ממשית, כגון פתיחת חברה, כאשר המייצג מודע כי מקורו של הכסף המופקד בחברה הינו מעבירה – אזי גם המייצג עלול למצוא עצמו מואשם בעבירה של הלבנת הון.

גם בעניין זה נכונה העצה, שעל המייצג לבחון את מהות ביצוע הפעולה ואת מקור הכספים איתם משתמש הלקוח, כאשר אם עולה חשד בליבו של המייצג, עדיף לו לסרב לבצע את השירות.

גבולות אחריות המייצג

פעמים רבות נשאלת השאלה – האם המייצג מחויב לבחון ולחקור את הנתונים שמביא בפניו הנישום?

יוסכם שמצד אחד, אין זה מחובתו של המייצג לבדוק את אמינות הנתונים שמעביר לו הנישום, אלא עליו להציג את הנתונים בצורה נכונה בדיווח לרשויות המס. המייצג אינו חוקר ואינו אחת מזרועות רשויות המס, אשר אמור לחקור את הלקוח.

יחד עם זאת, המייצג אינו יכול לעצום את עיניו. כאשר עולה בליבו של המייצג החשד שמא הנתונים שהציג בפניו הנישום אינם נכונים, או אינם משקפים כראוי את המציאות, עליו לבדוק ולבחון את מהות הדברים. עם עדיין נותר חשד בליבו, על המייצג לדרוש הבהרות מהנישום, עד כדי סירוב לדווח לרשויות בשם הנישום, שמא יתגלה שהדיווח אינו אמת.

הסתמכות על ייעוץ מקצועי

פעמים רבות בעבירות מס עולה הטענה של הנישום כי הוא אינו מבין דבר בדיני המס, ובשביל זה הוא שוכר את שירותיו של יועץ מקצועי אשר ייעץ לו ויכווין אותו. וכאשר מתבצעת עבירת מס, הרי שהנישום הסתמך על הייעוץ שקיבל מהמייצג שלו, ולכן אין לו כל אחריות לביצוע העבירה.

עם זאת, בתי המשפט אינם נוטים לקבל בנקל טענה של הסתמכות על ייעוץ מקצועי. קיימת חזקה על הנישום שהוא יודע, למשל, מה כתוב בדו"חות המוגשים לרשויות המס ועליהם הוא חותם. הנישום אינו יכול לטעון, ולא תתקבל טענתו, כאילו הוא חותם באופן עיוור על הדו"חות כמצוות רואה החשבון שלו.

טענת הסתמכות תתקבל אך ורק במקרים בהם הנישום נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה של עבירה, כלומר בירר את הסוגייה לעומקה והשתכנע שהוא יכול לפעול כפי שפעל, רק אז תוכר לו הגנת ההסתמכות על ייעוץ מקצועי.

בפרשת טגר[1] נקבע כי: "במעשיו פגם של אי חוקיות, מעוררת תחושה חריפה של חוסר צדק. יש מקום להכיר, אם כן, במקרים המתאימים, בלגיטימיות ההסתמכות על עצתו המשפטית של עורך דין כמעניקה הגנה מפני אחריות פלילית."

כלומר, כאשר הנישום בדק וחקר וקיבל עצה מקצועית מאיש מקצוע, המומחה באותה סוגייה, והציג בפניו את כל העובדות הרלוונטיות, וחוות הדעה מאשרת לו לפעול כפי שפעל, אז במידה וביצע בכל זאת עבירה פלילית – יקבל הגנה מפני העמדה לדין פלילי.

על אף כל האמור, יש לזכור כי החובה לנהוג על פי דיני המס מוטלת בראש ובראשונה על הנישום, ולכן בתי המשפט לא יקבלו בקלות טענה של הסתמכות על ייעוץ מקצועי, ועל הנישום להראות שעמד בכל התנאים הנדרשים כדי לקבל חוות דעת נכונה ומנומקת.

דינו של המייצג

כאמור לעיל, רשויות האכיפה מתייחסות בחומרה לעבירות מס והלבנת הון של מייצגים.

הנחת המוצא היא שדיווחיו של המייצג הם אמת. לכן, כאשר נודע שהמייצג מעל בתפקידו וסייע לנישום להתחמק ממס, ייתכן כי העונש שיוטל עליו יהיה קשה מזה של הנישום.

מעבר לדין הפלילי, הפרקליטות נוהגת בתיקים של מייצגים, להעביר את המידע גם ללשכה המקצועית שבה חבר המייצג (לשכת עורכי הדין, למשל) , אשר במקרים רבים עלולה להשעות את המייצג מעיסוק במקצוע.

סיכום

המייצג נתפש בעיני הרשויות כמי שחב חובת אמון מוגברת גם לרשות. בשל כך, אל לו למייצג להסתמך על דבריו של הלקוח בלי לבדוק אותם.

כאשר המייצג חושד שדבר אינו כשורה, עליו להזמין אליו את הלקוח, ולבדוק את הדברים לעומקם תוך כדי בירור העניין עם הלקוח.

מומלץ לתעד את הבדיקה בכתב על מנת למנוע אי נעימויות בעתיד.

עורך דין מיסים מומחה

עו״ד אלעד רן, שותף מייסד ומנהל מחלקת המיסים במשרד שאול-רן ושות’, מתמחה שנים רבות במיסוי ישראלי ובינ״ל, עבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות.

עו״ד אלעד רן עבד במשרד המשפטים – פרקליטות מחוז מרכז וכן כעורך דין במחלקת המיסים בפירמת רו”ח קסלמן וקסלמן (Price Waterhouse Coopers).

במהלך עבודתו למד לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בר אילן, והינו בעל ידע וניסיון משפטי וחשבונאי כאחד.

בשנות עבודתו כעורך דין, צבר ניסיון משפטי רב בייעוץ וייצוג לקוחותיו מול רשויות המס וגופי חקירה שונים במדינת ישראל.

 


[1]ע"פ 5672/05 טגר בע"מ נגד מדינת ישראל (21/10/2007).

    close button

    עו״ד אלעד רן

    השכלה

    תואר ראשון במשפטים (.LL.B)
    לימודי ראיית חשבון (B.A), אוניברסיטת בר אילן.

    ביוגרפיה

    עורך דין אלעד רן מומחה בדיני מיסים ומשפט פלילי, בדגש על עבירות צווארון לבן ופשיעה כלכלית.

    יוצא רשויות התביעה של מדינת ישראל, בעברו תובע בפרקליטות מחוז מרכז וכן תובע ביחידת התביעות של משטרת ישראל. עורך דין אלעד רן עבד כעורך דין בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PWC) – במחלקת המיסים וכן, במשרד עורכי הדין אפרתי גלילי ושות׳.

    במהלך עבודתו למד לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בר אילן והינו בעל ידע וניסיון משפטי וחשבונאי כאחד.

    במהלך שנות עבודתו כעורך דין צבר ניסיון משפטי רב ומייצג, ביסודיות ובדיסקרטיות אנשי עסקים, אנשי ציבור, שרים, ראשי ערים, חברי כנסת, עובדי מדינה ועורכי דין בפני בתי המשפט ובפני טריבונאלים מנהליים ומשמעתיים. בכולם, תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר ותוך מלחמה עיקשת על זכויות לקוחותיו. במהלך שנותיו, ייצג עו״ד אלעד רן בתיקים אשר זכו לסיקור תקשורתי נרחב, ביניהם תיק ״4000״ וכן תיקי דגל נוספים.

    עו״ד אלעד רן מכהן כחבר בועדות השונות בלשכת עורכי הדין:
    חבר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין בישראל.
    חבר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין בישראל.

    עורך דין אלעד רן מרצה בדיני מיסים ובתחומי המשפט הפלילי, בפורומים שונים, בפני עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס.

    תחומי עיסוק ראשיים

    מיסים
    עבירות צווארון לבן
    ליטיגציה פלילית
    ליטיגציה אזרחית

    פרטי קשר